piyyut.org

> אבן גבירול > שירי החול > ד
א

מִי זֹאת כְּמוֹ שַׁחַר עוֹלָה וְנִשְׁקָפָה, תָּאִיר כְּמוֹ חַמָּה בָרָה, מְאֹד יָפָה

ב

כְּבוּדָה כְּבַת מֶלֶךְ עֲדִינָה מְעֻנָּגָה, רֵיחָהּ כְּרֵיחַ מִקְטַר מֹר וְכִשְׂרֵפָה

ג

לֶחְיָהּ כְּשׁוֹשַׁנָּה, כַּדָּם מְאָדֶּמֶת, אֶרְאֶה כְשָׁפִים בָּהּ - וְאֵינָהּ מְכַשֵּׁפָה

ד

תַּעְדֶּה עֲדִי זָהָב וּמִינֵי בְדֹלָחִים וּבְכָל יְקָר אֶבֶן סַפִּיר מְעֻלָּפָה

ה

כְּסַהַר בְּמוֹלָדוֹ כִּתְרָהּ עֲלֵי רֹאשָׁהּ, שֶׁהִיא מְשֹׁהֶמֶת כֻּלָּהּ, מְיֻשָּׁפָה

ו

כִּי נִרְאֲתָה לִי מֵרָחוֹק - חֲשַׁבְתִּיהָ יוֹנָה תְדַלֵּג עַל שָׂדֶה וְהִיא עָפָה.

ז

רַצְתִּי לְקִרְבָתָהּ עֵת שֶׁרְאִיתִיהָ, עֵת רָאֲתָה אוֹתִי אָז כִּסְּתָה אַפָּהּ.

ח

-אָנָה פְנוֹתֵךְ, אָן? הַיּוֹם מְאֹד פָּנָה, וְתֵבֵל, רְאִי, לוּלֵי אוֹרֵךְ, כְּמוֹ עֵיפָה!

ט

תָּנִיד שְׂפָתֶיהָ אָז לַהֲשִׁיבֵנִי, כְּאִלּוּ מְרִיקָה צוּף בָּהֶם וּמַטִּיפָה

י

לִרְאוֹת שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה אֲנִי עוֹלָה, לִהְיוֹת לְבֵיתוֹ סוֹבֶבֶת וּמַקִּיפָה.

יא

וַאְזַי עֲנִיתִיהָ: „אַל תֵּלְכִי, אַל! כִּי אוֹתוֹ בְחַיָּתֵךְ לֹא תִהְיִי צוֹפָה

יב

כִּי מֵת וְגַם יָרַד לִשְׁאוֹל, בְּרֹב חֵשֶׁק כָּלָה בְאַהְבָתוֹ אוֹתָךְ וְגַם נִסְפָּה

יג

לְכִי אֶל שְׁמוּאֵל, שֶׁעָלָה בְאַרְצֵנוּ כַּעְלוֹת שְׁמוּאֵל בָּרָמָה וּבַמִּצְפָּה

יד

חָקַר תְּבוּנָה, שָׂכַל סוֹד סְתָרֶיהָ, גּוֹלָה וְנִפְזֶרֶת שָׂמָהּ מְאֻסָּפָה

טו

שָׁלַל שְׁלָלֶיהָ וְכָמַס בְּאוֹצְרוֹתָיו וּבָטַח בְּמַחְמַדֵּי זְהָבָהּ וְגַם כַּסְפָּהּ״.

טז

דּוֹדִי, יְדִיד נַפְשִׁי, אַתָּה צְרִי מַכְאוֹב, וּלְכָל חֳלִי אַתְּ כִּתְעָלָה וְכִתְרוּפָה

יז

לִמְאֹד אֲהַבְתִּיךָ, אֵין קֵץ לְאַהְבָתָךְ, הִנְנִי בְּחָנֵנִי וְלִבִּי בְּזֹאת צָרְפָה

יח

וּמֵאַהֲבָתִי בָךְ שִׁירִי יְהוֹדֶךָ, יַרְבֶּה דְבַר צַחוֹת, לֹא לַעֲגֵי שָׂפָה

יט

כָּל בַּעֲלֵי הַשִּׁיר חָרְדוּ לְעֻמָּתוֹ, אַף יַעֲטוּ בֹשֶׁת כֻּלָּם וְגַם חֶרְפָּה.