ולה קצידה כתב בהא אלי אלמתואכל בן קברון והי אלמסמאת באלעטאריה (ולו שירה פנה אל אלמתואכל אבן קברון והיא הנקראת בשם שירת הבשמים).
„בְּחַר מֵהַחֲלִי מִבְחַר שְׁבִיסוֹ וְדַי לָךְ מֵעֲנַן בֹּקֶר רְסִיסוֹ
וְדַע כִּי בַזְּמַן אֵין דַּי לְהַשִּׂיג סְפִיחַ קֻצְרְךָ אַף כִּי שְׁחִיסוֹ
וְהַכֶּרֶם אֲשֶׁר תִּטַּע, אֱמֹר, מִי לְךָ לִחְיוֹת עֲדֵי תִשְׁתֶּה עֲסִיסוֹ
וְתָרוּץ כַּצְּבִי עַל הַר מְזִמּוֹת כְּגִבּוֹר בַּשְּׁפֵלָה רָץ בְּסוּסוֹ
בְּמָקוֹם לֹא יְדָעוֹ עֵיט שְׁפָיִים וְאַף רֶגֶל בְּנֵי אִישׁ לֹא רְמָסוֹ
וְיָרַח אַפְּךָ קַצְוֵי אֲדָמָה כְּאִלּוּ אַפְּךָ רָחָם וּפִרְסוֹ
וְהָיִיתָ כְּעָזְנִיַּת עֲזָאזֵל וְדָמִיתָ קְאַת מִדְבָּר וְכוֹסוֹ.
כְּתֹב סֵפֶר כְּרִיתוּת לַתְּבוּנָה וְהַתֵּר לוּלְאוֹת הַבִּין וְקַרְסוֹ״.
עֲנִיתִיו: אֵין לְךָ מִבִּין יְקָרוֹת וּמָאַסְתִּי לְבָבִי לוּ מְאָסוֹ
וְאֵיכָה לֹא אֲיַסֵּר מַעֲלָלָיו- וְעָלַי, לֹא עֲלֵי אַחֵר, חֲמָסוֹ
וְאֶנָּחֵם בְּיוֹם אֶרְאֶה לְבָבִי כְּסוֹבֵא מִבְּלִי יַיִן בְּכוֹסוֹ
וְיָרִים הַזְּמַן אַחֲרַי פְּעָמָיו כְּאִלּוּ שַׁבְּלוּל הוֹלֵךְ בְּתִמְסוֹ
אֲבָל אָרוּץ אֲנִי לִקְרַאת תְּבוּנָה בְּעוֹדִי חַי כְּרוּץ גַּלְגַּל וְחַרְסוֹ
וְדַע כִּי לֹא אֱנוֹשׁ יִקְנֶה תְבוּנָה כְּאִישׁ יִקְנֶה מְעַט כֶּסֶף בְּכִיסוֹ
וְאִישׁ מִלֵּא מְעוֹתָיו בִּין וְאַחֵר יְמַלֵּא מֵעֲפַר אֶרֶץ כְּרֵשׂוֹ
וְאֵיךְ יִרְצֶה לְבַב אִישׁ בַּכְּסִילוּת וְשֶׁמֶץ בִּין יְהִי כִסְלוֹ וּמַחְסוֹ?
יְהִי כַשּׁוֹר אֲשֶׁר יָדַע בְּעָלָיו, אֲבָל לֹא - כַּחֲמוֹר יָדַע אֲבוּסוֹ
וְהַמַּדָּע בְּרֹאשׁ דַּרְכֵי אֱלֹהִים וְהָאֵל מִמְּאוֹר כֹּחוֹ כְּמָסוֹ
וְשָׂמָהוּ כְּמוֹ מֶלֶךְ עֲלֵי כֹל וְכָתַב שֵׁם יְקוּתִיאֵל בְּנִסּוֹ
אֲשֶׁר כַּנֵּס נְתָנוֹ עַל מְלָכִים וְכַשַּׁחַק עֲלֵי תֵבֵל פְּרָשׂוֹ
וְרַב כַּיָּם - וְהוּא קָטֹן בְּעֵינָיו וְרָם כָּהָר - וְצִפֹּרֶן עֲמָסוֹ
אֲשֶׁר מָשַׁל בְּלִבּוֹ הַלְּבָבוֹת וְעָשָׂה מַעֲשֵׂה יוֹצֵר בְּחַרְשׂוֹ
וְהָיָה מִפְּנֵי שׁוֹאֵל כְּשׁוֹאֵל וְלוּ מֵאֵן - בְּחֹזֶק יָד תְּפָשׂוֹ
וּמֵחָפְנָיו תְּהוֹמוֹת יָסְפוּ רוּם וְהָאֵשׁ נִשְׂרְפָה מֵאֵשׁ הֲמָסוֹ.
צְמַח הַגַּן אֲשֶׁר נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב וְאֶתְעַנֵּג בְּטוּב רֵיחַ הֲדַסּוֹ
וְהָיִיתָ תְּמוֹל מִבְצָר לְנַפְשִׁי וְאֶרְאֶה הַזְּמַן הַיּוֹם הֲרָסוֹ
הֲקָצַפְתָּ, יְדִידִי, בָּאֲהָבִים וְנֶפֶשׁ שָׂבְעָה נֹפֶת תְּבוּסוֹ?
וְאִלּוּ נִיב שְׂפָתַיִם יְנוּבוּן - כְּאָמְרִי אָמְרוּ עָגוּר וְסִיסוֹ
וְעַמִּי זָעֲקוּ מִקִּיר אֲבָנָיו וּמֵעֵץ יַעֲנֶה עַמִּי כְּפִיסוֹ
אֱמֶת כִּי אֵין לְךָ דִמְיוֹן בְּתֵבֵל, הֲיֵשׁ שִׁיר בִּלְעֲדֵי שִׁירִי וְאַפְסוֹ?
וְנִזַּר מִמְּךָ קֶדֶם אֲשׁוּרִי כְּחַת אוֹ לִבְּךָ, הַשַּׂר, הֱנִיסוֹ
וְנָעַר מִמְּךָ יָדָיו לְבָבִי וְאוּלָם עֵץ אֲהָבִים לֹא קְסָסוֹ
לְאֵשׁ עַפְעַפְּךָ לִרְאוֹת מְאַוֶּה עֲדֵי כִי מֵרְאוֹת - סַנְוֵר תְּפָשׂוֹ
וְאִם תִּשְׁאַל לְמִי הוּא זֶה וּבֶן מִי? שְׁלֹמֹה בֶן יְהוּדָה הוּא רְכָסוֹ
אֲשֶׁר הֵבַר לְךָ, הַשַּׂר, לְבָבוֹ וְכַנֶּתֶר וְכַבֹּרִית כְּבָסוֹ
וְאִם שָׁנָיו יְמֵי מִשְׁנֶה לְפַרְעֹה בְּעֵת נִמְכַּר לְעֶבֶד מִסְּרִיסוֹ
הֲלֹא נָגַע וּבָא עַד יַרְכְּתֵי בִין וְחֶדֶר אַחֲרֵי חֶדֶר חֲפָשׂוֹ
בְּחַסְדּוֹ דִּבְּרָה צֹעַן וְשִׁנְעָר וְאוֹתוֹ אִוְּתָה לִרְאוֹת חֲנֵסוֹ
וְנַפְשׁוֹ חָמְדָה עַיִשׁ וְכִימָה וְאַף כִּי זוֹחֲלֵי עָפָר וְרִמְשׂוֹ
וְלֹא יָשׁוּב לְבָבוֹ מִפְּנֵי כֹל אֲבָל רֹחַב לְבָבְךָ הוּא הֱנִיסוֹ
וְאַתְּ שִׁבְרוֹ וְאַתָּה שַׁעֲשׁוּעָיו וְאַתָּה כָּל מְנָת חֶלְקוֹ וְכוֹסוֹ!