כּוֹכָב אֲשֶׁר דָּרַךְ בְּמַשְׁקוֹפֵנוּ הֶחְשִׁיךְ בְּאוֹרוֹ כּוֹכְבֵי נִשְׁפֵּנוּ
עָבַר כְּבָרָק בַּחֲלוֹם וַיֶּאֱחֹז הַלֵּב וְלֹא נֶאְחַז לְעַפְעַפֵּינוּ
גָּלָה תְּמוֹל מִפִּיו שְׂחוֹק וָאֹמְרָה: שָׁלוֹם לְךָ! וַיַּעֲנֶה: ״הַרְפֵּנוּ!
אֵיךְ תַּחֲשֹׁב לִתְפֹּשׂ מְאוֹרִי, שׁוּב רְאֵה אִם נִתְפְּשָׂה שֶׁמֶשׁ בְּמוֹ כַפֵּנוּ?״
אָמִיר הֲדַס רוּחַ הֲדָפוֹ עַד אֲשֶׁר נָדַד, וְלָמָּה תַחֲשֹׁב הָדְפֵנוּ?
דַּע כִּי אֲנַחְנוּ עַם בְּרוּחָם נִפְרְקוּ הָרִים וְכָלוּ בַּחֲרוֹת אַפֵּנוּ
טֶרֶם רְאוֹת תֵּבֵל יְדַעְנוּהָ וְגַם דִּבֵּר בְּלִי לָשׁוֹן, אֱמֶת, טַפֵּנוּ
לוּ הַזְּמַן יָבוֹא, וְתֵבֵל אַחֲרָיו, עַד הַיְּקוּם-תָּעוּ בְסַרְעַפֵּנוּ
אַכְעִיס בְּנוֹת יָמִים וְנֶגְדָּן אֶצְחֲקָה כִּי צוֹעֲקוֹת: מִי זֶה אֲשֶׁר יִכְפֵּנוּ
הַאַתְּ הֲדַפְתָּנוּ וְאֵין כֹּחַ בְּךָ אוֹ יַד יְקוּתִיאֵל עֲלֵי עָרְפֵּנוּ-
הַשַּׂר אֲשֶׁר לוּלֵי שְׁטָפְךָ בַּעֲנַן יָדָיו שְׂרַפְנוּךָ בְּאֵשׁ קִצְפֵּנוּ
נִשְׁבַּע וְלֹא יָמִיר לְבִלְתִּי יַרְפְּךָ וּבְיָד חֲזָקָה מִמְּךָ יַרְפֵּנוּ
מַחְמַד לְעֵינֵינוּ וְכָל עַיִן, אֲבָל נֹפֶת לְשׁוֹנֵנוּ וּמֹר אַפֵּנוּ
הָנַח, שְׁלַח וּלְקַח, פְּקַח וּשְׂמַח, צְמַח וַהְפֹךְ, הֲדֹךְ וּדְרֹךְ עֲלֵי אַפֵּינוּ
תֵּבֵל תְּהוֹדֶךָ לְמַעַן נִמְלְאָה שִׂמְחָה, וְהַיּוֹתֵר צְרוֹר כַּסְפֵּנוּ.