piyyut.org

> אבן גבירול > שירי החול > טז
א

אָכֵן, מְיֻדָּעִי, זְנַחְתַּנִי מְאֹד, עַד כִּי קְרָאתִיךָ: אֲבִי זָנוֹחַ.

ב

יוֹם שֻׁלְחָה נַפְשִׁי לְשׁוֹטֵט בָּאֱנוֹשׁ לֹא מָצְאָה כִּי אִם בְּךָ מָנוֹחַ.

ג

בַּמֶּה תְכַבֶּה אַהֲבַת לֵבָב? - וְאֵל נִשְׁבַּע בְּרוּחוֹ מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ!